פרס בן גוריון לממלכתיות, דמוקרטיה וחיים בשותפות

אודות הפרס

פרס בן גוריון ניתן בפעם הראשונה בשנת תשפ"ג, 2023. הפרס הוא תוצר של שיתוף פעולה בין בית בן גוריון בתל אביב, קרן לאוטמן וקרן נדב ובתמיכה של משרד החינוך, שחברו יחדיו במטרה להצמיח, לעודד ולהוקיר מצוינות חינוכית שמקדמת ערכים של ממלכתיות, דמוקרטיה וחיים בשותפות. ממלכתיות דמוקרטיה וחיים בשותפות הם ערכי היסוד עליהם הוקמה המדינה ועליהם מושתת חוק החינוך הממלכתי. המשימה המוטלת על כתפי אנשי החינוך, לייצר את אותו בסיס ערכי רחב ומשותף לעתיד ילדנו, היא קשה ומורכבת אך רלוונטית היום, יותר מתמיד.

ribbon image

עוד על השותפות

מילה על בן גוריון, ממלכתיות, דמוקרטיה וחיים בשותפות

בן-גוריון הגה את המושג והרעיון של ממלכתיות. בבסיס הרעיון נמצאת ההבנה כי על מנת שחברה, במדינה דמוקרטית, תקיים חיים בטוחים וטובים, עליה לכפוף עצמה למרכז מרות אחד ועליה לפתח, עם המערכות השלטוניות, מערכת יחסים המבוססת על נתינה ואחריות הדדית. כמו כן, עליה להבין את חשיבות ומשמעות החוק והשוויון בפניו. בן-גוריון הבין, כי על מנת לאפשר לתנאים המוזכרים לעיל להתקיים, יש לפתח בקרב כל מי שחי במדינת ישראל תודעה אזרחית משותפת, הקושרת בין החברות השונות ומבקשת מהן יחד, להפוך לחברה אזרחית החיה במדינה דמוקרטית וריבונית. חברה המושתתת על ערכים דמוקרטיים ויהודים המקדמים סולידריות חברתית. ברור היה לבן-גוריון, כי המושגים ממלכתיות ודמוקרטיה שזורים האחד בשני וכי תפקידה של הממלכתיות הישראלית היא לבסס משטר דמוקרטי המציב את טובת הכלל לצד שמירה על זכויות אדם ובונה בסיס לחיים בשותפות במדינה. ממלכתיות במובן של הפרס הזה ובהמשגה של בן גוריון היא אזרחות משותפת ואחריות משותפת על המדינה.
על קידום רעיון הממלכתיות, היה מוכן בן-גוריון לשלם מחירים כבדים, בהחלטות ובפשרות שקיבל לאורך הדרך. ממרחק הזמן, ובהסתכלות מעמיקה על החברה הישראלית כיום, נראה כי התודעה האזרחית – ישראלית המשותפת שבן-גוריון ביקש ליצור, נשחקה ועלינו לשוב ולהכיר אותה כרעיון, לשאול את עצמנו שאלות בנוגע למידת הרלוונטיות שלה לימינו ואולי אף לנסות ולבחון יחד את יכולתה לקדם קיומה של חברה מגוונת היכולה לחיות ולתפקד יחד. כחלק מאותה תפיסה ממלכתית-דמוקרטית של בן-גוריון, הוא גם האמין בכל ליבו באפשרות של חיים בשותפות. אין סוף ציטוטים מעידים על תפיסתו זו, אך אולי אמירותיו המעידות על כך יותר מכל, הן אמירותיו הקשורות למאבקו על החינוך הממלכתי: "אנו שואפים למשטר שאין בו ניצול, אפליה, קיפוח, שיעבוד, שלטון איש באיש; משאת נפשנו היא חברה חדשה מושתתת על חירות ושוויון, ללא תחרות וניצול, אלא - אהבת הבריות ועזרה הדדית שהן הדבק הפנימי"(החינוך, כרך כ"ו חוברת א' 1.12.1954). במסגרת מאבקו על רעיונות אלו, נחל בן גוריון הצלחות, אך גם לא מעט הפסדים. הוא אמנם הצליח להעביר את חוק החינוך הממלכתי, אך הפוליטיקה שסבבה את חקיקת החוק, השאירה אותנו עם ההפרדה הידועה לזרמי חינוך. הפרדה זו, מחייבת את כולנו לחתור לכך שצעירים וצעירות החיים כאן, ירכשו את הכלים והמיומנויות הנחוצים להם כדי להתמודד עם המציאות החברתית הישראלית וכדי לחיות במדינת ישראל כאזרחים פעילים בעלי תודעה לערכי הדמוקרטיה ובתוכם סובלנות, הוגנות, שוויון, חשיבה ביקורתית, אזרחות פעילה וכיבוד האחר.

about ben-gurion image

מטרות הפרס

באמצעות הענקת הפרס, אנו שואפים לעודד עשייה חינוכית:

  • מקדמת את ערך הממלכתיות כפי שהגה והבין אותו בן-גוריון – קידום של תודעה אזרחית משותפת.

  • מטפחת את תחושת השותפות, ההבנה והכבוד ההדדיים, בין חלקי החברה הישראלית.

  • מחזקת את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית המקדמת ערכים של כבוד אדם, חירות ושוויון.

  • מעודדת מעורבות חברתית שעיקרה קידום ערכי הדמוקרטיה.

  • מקדמת רכישתן של מיומנויות אזרחיות, שהן לב ליבה של היכולת להיות אזרח.ית בחברה דמוקרטית.

הפרס מבקש לייצר תהודה ציבורית, הוקרה ונראות לעשייה החינוכית הקיימת בשדה בתחומים אלה

אודות השותפות

קרן נדב: קרן פילנטרופית שהוקדמה בשנת 2004 על ידי משפחת נבזלין ותומכת ביוזמות המקדמות את ההבנה של המושג עמיות יהודית, בניית הזהות הקולקטיבית היהודית, קידום פלורליזם, סובלנות ואורח חיים דמוקרטי.

קרן לאוטמן - קרן משפחתית שנוסדה בשנת 2008 ומתמקדת בשני תחומים עיקריים: קידום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי וקידום השותפות והשוויון בין אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. הקרן משקיעה בעמותות, בתכניות חינוך איכותיות ובפיתוח תכנים ושירותים חדשים ליצירת שינוי משמעותי ובר קיימא בתחומים בהם היא עוסקת וביצירת שיתופי פעולה עם גופים ממשלתיים, רשויות מקומיות, וארגוני חברה אזרחית - בכל תחומי פעילותה.

בית בן גוריון בתל אביב - ביתם הפרטי של פולה ודוד בן גוריון, שהיה ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל. בצוואתו, ציווה בן גוריון את ביתו למדינת ישראל למען יהפוך "למוסד לקריאה, לעיון ומחקר". הבית משמש כמרכז חינוכי ותרבותי העוסק בקידום לימוד מנהיגותו של בן גוריון ותפיסת הממלכתיות שלו, תוך בחינה מתמדת של מידת הרלוונטיות של אלה לימינו אנו.

ועדת הפרס

בחירת בתי הספר נעשית על ידי ועדת פרס המורכבת מאנשי ונשות חינוך בכירים, מכל קבוצות החברה הישראלית ומכל זרמי החינוך. ועדת הפרס עובדת בכמה שלבים:

  • 1

    קריאת כל המועמדויות ביחס לאותו זרם חינוכי ואותה קבוצת גיל ובחירת העולים לגמר

  • 2

    צפייה בפרזנטציות העולים לגמר

  • 3

    בחירת הזוכים

בתי הספר הזוכים

בתי הספר הזוכים נבחרים מתוך מאות בתי ספר המגישים מועמדות. כדי לעודד את העשייה ולייצר קהילה לומדת של בתי ספר המקדמים ממלכתיות, דמוקרטיה וחיים בשותפות אנו מזמינים אתכם ללמוד על העשייה של בתי הספר הזוכים מדי שנה.

לעוד בתי ספר זוכים

דילוג לתוכן