פרק 5 – חלום, זהות והדור הבא

1860-1904

עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי יהודי-הונגרי, שנחשב לאבי הציונות המדינית המודרנית.

הרצל ייסד את ההסתדרות הציונית העולמית וקידם את רעיון העלייה היהודית לארץ ישראל במטרה להקים מדינה יהודית.
בשל פועלו הציוני, הוא מכונה "חוזה המדינה". הרצל מוזכר באופן מפורש בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל ומוגדר בה
כ"אבי הרוחני של המדינה היהודית".
חלק מרכזי בפועלו הציוני של הרצל עד מותו היה בתחום הדיפלומטיה. במסגרת מסעותיו ברחבי היבשת, הביא את בשורת
הציונות ליהדות אירופה. ביוזמתו כונס הקונגרס הציוני הראשון באוגוסט 1897, והצלחת הקונגרס וכינוסו באופן קבוע הביאו
את הציונות לתפקד כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת, הן ברחבי העולם היהודי בתפוצות והן בקרב יהודי ארץ-ישראל.

אם תרצו – אין זו אגדה…ואילו אם לא תרצו, הרי כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות…כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם ואל החלום ישובו". (הרצל, אלטנוילנד)

אלטנוילנד
אַלְטְנו ֹיְלַנ ְד. מילולית: ארץ ישנה-חדשה, הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג
בשנת 1902. באמצעות הנרטיב, מתאר הרצל את חזונו בנוגע ליישוב היהודי העתיד לקום בארץ ישראל.
עמוד השער של הספר הוא המקור בו מופיעה סיסמאתו המפורסמת של הרצל: ”אם תרצו – אין זו אגדה”