אבי: הגעתם לגן הפנימי הסמוך לכניסה לספריית ניסטור ולאולפן הקליטה גורדון? מוזמנות ומוזמנים לשבת באחד מספסלי הישיבה בכניסה למתחם.

 

מאיה: בתוכנית המתאר הראשונה של תל אביב, תוכננו גינות פנימיות ומתחמים של מבני ציבור בין הרחובות השקטים, כך שיהיה ניתן להגיע אליהם בהליכה קלה מכל חלקי השכונה.

 

אבי: אנחנו נמצאים עכשיו במרכז כזה ובגן ציבורי על שם גולדשטיין-גורן, הסמוך למבני הציבור השכונתיים שמאכלסים ספרייה עירונית, אולפן קליטה ובעבר שכן פה גם בית הספר השכונתי.

 

מאיה: המתחם הוקם יחד עם השכונה בשנות ה-30 ושימש כמרכז קהילתי וחברתי. באופן כללי כל הרעיון הזה של מרכז חינוכי משותף היה אחד הסממנים החשובים בחינוך הציוני המתעצב.

 

אבי: ניתן לדמיין שגם ילדיו של בן גוריון בילו כאן רבות עם ילדי השכונה.

 

מאיה: במתחם גם שוכן אחד מהאולפנים ללימוד עברית, אשר לא מהווה רק כלי פונקציונלי ללימוד שפה כמו בכל מדינה, אלא הוא שואף להעביר את המשתתפים תהליך חברתי-תרבותי שמטרתו היא השתלבות בחברה הישראלית. השתלבות שקשורה בקשר ישיר למושג ממלכתיות, שעיקרו, מטרתו וחזונו הם יצירת חברה ישראלית מאוחדת.

 

אבי: והמרחב החינוכי כאן הוא הזדמנות מצוינת להרחיב על משנתו הממלכתית של בן-גוריון סביב אחד החוקים המהפכניים ביותר במדינת ישראל..

 

מאיה: ..חוק החינוך הממלכתי!

 

אבי: חינוך זה עניין רגיש.. במיוחד עם קבוצות שונות ואמונות שונות – דתיים וחילונים, יהודים ולא יהודים, מזרח ומערב, חינוך קיבוצי וחינוך חרדי – את הכל בן גוריון שאף לכנס תחת מטרייה אחת.

 

מאיה: וכמובן שזה לא היה כזה פשוט. כבר מראשיתה ולאורך שנותיה, התנועה הציונית נמנעה מלהתעסק ולהחליט בענייני זהות וחינוך, בגלל הרגישות הרבה הכרוכה בכך.

 

אבי: ולמרות זאת, בן-גוריון החליט שאחרי שיש מדינה ויש תקציב ציבורי, הגיע הזמן שנתעסק גם בחינוך. אז איך הוא עשה את זה?

 

מאיה: באמצעות רצון לפתח תודעה אזרחית משותפת אחת הכוללת קווי מתאר ערכיים. כלומר, סל תכנים של לימוד עברית, חקלאות, מקצועות חובה בְּכוֹל מערכת החינוך – לכלל המגזרים.

 

אבי: לימודי ליבה.. המשנה הרעיונית של חוק החינוך הממלכתי שנחקק ב-1953 מופיעה בסעיף ב׳ של החוק: ׳מטרת החינוך הממלכתי היא להשתית את החינוך היסודי במדינה על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע; על אהבת המולדת.. על אימון בעבודה חקלאית ובמלאכה; על הגשמה חלוצית; על שאיפה לחברה בנויה על חירות, שוויון, סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות׳.

 

מאיה: וחקיקת חוק חינוך חובה חינם בשנת 1949 וחוק החינוך הממלכתי בשנת 1953 הם יישום יוצא דופן של משנת הממלכתיות מבית בן-גוריון.

 

אבי: אבל היישום של זה בשטח היה קצת יותר מורכב ממה שהוא ציפה..

 

נלי: ״חוק החינוך הממלכתי בעיניי, הוא הפגישה הראשונה של בן גוריון את הפער שבין תיאוריה לבין פוליטיקה.. ״

 

מאיה: זוהי נלי מרקמן, מנכ"לית בית בן גוריון בתל אביב. נלי תלווה אותנו במהלך הסיור.

 

נלי: ״אבל פה הוא נוגע קצת יותר עמוק בסיפור הזהותי, זה כבר חינוך, וחינוך וזהות זה שני מושגים שהולכים חזק חזק ביחד.. וכשהוא מנסה לגעת בזה.. הופ, יש חומה. קוראים לה פוליטיקה, קוראים לה הסדרים פוליטיים.. קוראים לה 'קח ותן'״

 

מאיה: בן גוריון לא הצליח להגשים את חלומו האידיאלי, כי במקום מערכת חינוך אחת, הוא התפשר פוליטית על שלושה או ארבעה זרמים, תלוי איך סופרים, בעלי עצמאות מסוימת: החינוך הממלכתי היהודי והערבי, החינוך הממלכתי דתי והחינוך החרדי – המלווים ומעצבים אותנו עד היום.

 

נלי: ״אני חושבת שהסיפור הזה מחזיק את כל המתח שבין כור היתוך לבין פוליטיקה זהויות .. אני חושבת שארבעת הזרמים בחינוך הם.. ארבעה קווים שלא נפגשים והם הבסיס לכל הצרות שלנו בחברה הישראלית.״

מאיה: ארבעה קווים שלא נפגשים מייצרים ארבע חברות שונות שהן בעלות תודעה אזרחית שונה – הפוך לגמרי ממה שבן גוריון שאף אליו!

 

אבי: לאיזה ערכים מחנכים בזרמים השונים? האם יש קו חשיבה משותף שאותו מלמדים בְּכוֹל מערכות החינוך? מה הקשר החברתי-ערכי בין הילדים בזרמים השונים?

 

מאיה: וצריך לזכור שחינוך הוא גם עניין דינמי, שנדרש להשתנות בין דור לדור ובין תקופה לתקופה כדי שיישאר רלוונטי, אתה לא חושב?

 

אבי: נכון, אבל אני חושב שצריך לוודא שהליבה המשותפת נשארת יציבה. וכפי שניתן לראות ממטרות החוק המקורי, יש לנו בהחלט עוד לאן לשאוף..

 

מאיה: למעשה, הנושא ממשיך להעסיק אותנו עד היום, כי בכל הסכם קואליציוני יש התייחסות כזאת או אחרת לליבת התכנים המשותפת, לקשר בין התקצוב לתכני חינוך ולמידת האוטונומיה של כל אחד מהזרמים..

 

אבי: בזמן שאנחנו מזמינים אתכם להרהר קצת בנושא, נעבור לתחנה הבאה שלנו, מול השגרירות הבריטית ברחוב ארלוזורוב. שם, ננסה להבין כיצד באה לידי ביטוי גישת הממלכתיות בבחירה לקבוע את הבירה בירושלים – ולמה השגרירויות הזרות ברובן הגדול נמצאות עד היום דווקא בתל אביב..

 

מאיה: נתקדם לתחנה הבאה שלנו בסמוך לרחוב ארלוזורוב 2, פינת רחוב הירקון.