מאיה: הגענו לנקודה חשובה בהיבטי אדריכלות ותכנון עירוני, אשר יכולה לשפוך אור על היבטים חברתיים וממלכתיים מנקודת מבט קצת שונה. נביט על המתחם שנפרס מולנו מהנקודה שבה עולים במדרגות, כיכר אתרים!  מזהים את הקולוסיאום? המבנה העגול במרכז הכיכר? תפסו פינה בצל.

 

אבי: האדריכלות של שנות ה-50 בארץ התאפיינה בניסיון להטמיע ערכים ולבסס זהות דרך מבנים, באמצעות השקעה במבני ציבור, מבני חינוך ואפילו בשיכונים פשוטים.

 

מאיה: ראינו למשל את המתחם הקהילתי בתחנה השנייה של השביל, בספריית ניסטור, אשר מהווה את מרכזה החברתי של שכונת הפועלים.

 

אבי: ותל אביב היא דוגמא מיוחדת לעיר עם סגנונות שונים של אדריכלות אשר באים לידי ביטוי בתכנון העירוני: רחובות, שדרות ומסחר – וגם בבניינים עצמם – שנבנו כל אחד בסגנון אדריכלי ייחודי.

 

מאיה: וכמות המבנים של הסגנון הבינלאומי, אף הובילה להכרה בתל אביב אתר מורשת עולמית מטעם אונסק״ו.

 

אבי: הרבה פעמים אנחנו לא שמים לב, אבל המרחב העירוני משפיע על ערכים, על חשיבה ועל קשרים חברתיים ויצירת קהילה – ובצורה הדדית, גם ערכים וקהילה משפיעים על המרחב העירוני.

 

מאיה: האדריכל צבי אפרת זיקק את הרעיון הזה בצורה יפה בציטוט הבא: ״ארכיטקטורה היא אמנה חברתית. היא מתעסקת בארגון המרחב הציבורי כדי שנוכל לסבול זה את זה בצוותא, על סמך כללים ברורים״.

 

אבי: כך למשל, שדרות רחבות וירוקות כמו בתל אביב מעודדות הליכתיות ומפגש בין אנשים וזה חלק ממה שהופך את העיר הזאת נעימה למגורים, למסחר ולהולכי רגל.

 

מאיה: טוב, אז נביט סביבנו על המתחם של כיכר אתרים, מה התחושה שהכיכר הזאת מייצרת אצלכם?

 

אבי: מאיה, כיכר אתרים היא דוגמא קצת יותר מורכבת..

 

מאיה: צודק. התכנון המקורי כאן, של האדריכלים יעקב רכטר ו-ורנר יוסף ויטקובר, ניסה להיות בעל חשיבה מקורית: שיקוע הכביש והוספת כיכר להולכי רגל, תוך ניצול מצוק הכורכר הטבעי שסמוך אלינו למפלסי חניה.

 

אבי: והכיכר נחלה בתחילתה הצלחה, אבל תוך זמן קצר היא החלה להתדרדר הן מבחינה אסתטית והן מבחינת אופי העסקים שנפתחו בה. במהלך השנים היו ניסיונות מחודשים להחיות את הכיכר, כמו פתיחת מועדון הקולוֹסיאום במבנה העגול המפורסם, אבל היא לא הצליחה להתרומם מחדש.

 

מאיה: הכיכר היא אחת הדוגמאות של הסגנון האדריכלי הברוטליסטי שנבנו בתל אביב.

 

אבי: האדריכלות הברוטליסטית מאופיינת בבניית בטון חשוף ובשימוש בצורות בסיסיות ומגוונות.

 

מאיה: אם נפשט לפרקטיקה, הסגנון האדריכלי הקשוח הוביל לכך שהכיכר לא הצליחה להחזיק עסקים ומסחר ולא יוצרת קשר הליכתי נעים בין העיר לים, מה שהפך אותה לנטושה ומוזנחת עם השנים.

 

אבי: כך למשל, בשנת 2012 החל לפעול במבנה העגול, בקולוסיאום, מועדון חשפנות עד שנסגר בצו בית משפט לפני מספר שנים..

 

מאיה: מאז סגירת המועדון פועל במבנה העגול 'המרחב החברתי' שמארח אלפי אנשים ומקדם את המאבק לשוויון מגדרי ולאחריות חברתית.

 

אבי: 'המרחב החברתי' הוא עמותה שמקבלת בתרומה מבני נדל״ן לשימוש זמני של כמה שנים, בעיקר בירושלים ובתל אביב, והיא הופכת אותם לבית ליוזמות חברתיות ולמרחב מארח לכולם.

 

מאיה: יוזמה חשובה! אדריכלות במידה מסוימת משקפת את צרכי החברה ואת ערכיה המשתנים. תחשבו כמה תל אביב השתנתה ב-30 שנים האחרונות..

 

אבי: ואם כך, תחשבו כמה קשה לתכנן מבנים על-זמניים.

 

מאיה: אז מה צופן העתיד לכיכר המסכנה?

 

אבי: משנת 2017 מתנהל סביב המתחם מאבק תושבים במטרה למנוע בניית מגדלי ענק בקרבה לים, נמשיך לעקוב..

 

מאיה: נתקדם לתחנה האחרונה שלנו בשביל הממלכתיות, בבית הכחול ברחוב ארנון, שם נרחיב על קליטת העלייה ומדיניות כור ההיתוך שהוביל דוד בן-גוריון.

 

אבי: ועד אז, מוזמנים להסתכל על המבנים השונים סביבנו ולחשוב, האם הם תורמים למרחב העירוני בעיניכם?

 

מאיה: ניפגש ברחוב ארנון 9, פינת רחוב עם ישראל חי 6, סמוך לבית הכחול. אפשר לעלות לרחוב ארנון גם מכיכר אתרים וגם ממדרגות נסתרות על הטיילת המובילות לרחוב עם ישראל חי.