אבי: נכנסתם לסמטת החובבים סמוך לרחוב זְלַטוֹפּוֹלסקי 18? מוזמנות ומוזמנים להיכנס לגינה הפנימית, גן טאו, ולשבת במקום מוצל סמוך.
מאיה: הגענו למתחם בתי כנסת במרכז הצפון הישן, ובתוכו בית הכנסת הוותיק 'אוהל ישראל' – ׳רמה׳. גם כאן ניתן לראות גינה פנימית ומבני ציבור במרכז השכונה כחלק מאדריכלות שכונת הגנים, כפי שראינו בסמוך לספריית ניסטור בתחנה השנייה. אבל הפעם, אנחנו בענייני דת ומדינה.
אבי: העיר תל אביב הייתה מעוז ציוני ליברלי כבר מהקמתה, אבל זה לא מנע ממנה להיות מרכז רוחני גדול גם ליהודים דתיים. העיר העברית הפכה לביתם של רבים מהאדמו״רים החסידיים והרבנים החשובים בארץ ישראל והתפתחו בה מאות בתי כנסת לפני הקמת המדינה. רבים מהם פועלים עד היום ומהווים בית רוחני לקהילות דתיות שונות.
מאיה: מאז הקמת המדינה חלו שינויים גדולים בתפיסת יחסי האיזון בין דת למדינה בחברה הישראלית, ואני חושבת שאם היה צריך להצביע על הדבר הכי רגיש במדינת ישראל מאז ומעולם, רבים היו מצביעים על הנושא הזה..
אבי: וגם זה מתקשר למשנת הממלכתיות של בן גוריון, העוסקת ביצירת תודעה אזרחית משותפת המשפיעה על עיצוב המרחב הציבורי.
מאיה: כמו רבים לפניו, ניסה בן גוריון להימנע מעיסוק בשאלות זהותיות הלכתיות כדי לא לפגוע במאמצי הקמת המדינה, אבל הכרזת העצמאות הביאה לקדמת הבמה דיונים מהותיים שעד אז טאטאו מתחת לשטיח..
אבי: ההכרזה פתחה דיונים רבים סביב ההגדרה של המדינה כיהודית ודמוקרטית: איזה ערכים גוברים: שמירת שבת בפרהסיה או חופש תנועה מוחלט? מה המשמעות של מדינה יהודית? מי הוא יהודי?
מאיה: בחלק מהמדינות הדמוקרטיות הסוגיות האלה מאוזנות באמצעות חוקה. מה שלנו אין… בנוסף, מדינת ישראל היא מדינה ייחודית בקשר היהודי בין דת-לאום-תרבות ולכך יש נגיעה וחפיפה בתחומים רבים וחשובים בחיינו: נישואין, שבת, כשרות…
אבי: והקשר הזה דרש לייצר מערכת כללים כלשהי שתאפשר חיים משותפים. ניתן לומר כי מערכת הכללים הזאת התהוותה לקובץ המכונן המוכר בשם ׳הסטטוס קוו׳.
מאיה: ׳הסטטוס קוו׳ מעוגן במכתב ששלח בן-גוריון למפלגת אגודת ישראל החרדית ערב ההצבעה באו"ם ב-1947 ובו הצהיר על קווים כלליים ליחסי דתיים-חילונים.
אבי: כך למשל נקבע כי יישמרו כללי הכשרות בצה״ל ובמוסדות המדינה וכי תהיה אוטונומיה מסוימת בחינוך הדתי.
מאיה: הסטטוס קוו נקבע כך שכל הזרמים היהודיים בארץ ישראל יתכנסו בתמימות דעים כדי להוכיח אחדות מול המעצמות הבין-לאומיות לקראת ההצבעה באו״ם.
ניר קידר: ״הרצל בסוף המאה ה-19 ואחד העם בתחילת המאה ה-20 ב-1902 פונים לרבני רוסיה .. ״
אבי: זהו פרופ׳ ניר קידר, אשר מלווה אותנו במהלך השביל.
ניר קידר: ״..והם משיגים את אותן הסכמות: התנועה הציונית לא תתכנס בשבת וביום טוב, המטבחים המשותפים יהיו כשרים למרות שלא אחד העם ולא הרצל אכלו כשר, והתנועה הציונית לא תתעסק בחינוך בכלל.״
מאיה: התנועה הציוניות ובן-גוריון הבינו שצריך לפעול במְכנה משותף רחב והם גם לא ראו סתירה בין דת למדינה בהרבה מובנים.
נלי מרקמן: ״הוא לא בעד הפרדת דת ומדינה. זה לא הסיפור שלו.״
מאיה: זוהי נלי מרקמן, מנכ״לית בית בן גוריון בתל אביב.
נלי מרקמן: ״מבחינתו, הסיפור הישראלי לא מחליף את הסיפור היהודי, אנחנו לא פה רק בגלל הישראליות שלנו. הוא נעוץ עמוק בדת שלנו, בלאום שלנו, ביהדות שלנו.. ״
אבי: למעשה, ראשי המדינה נמנעו מלהגדיר את החיבור בין היהדות והישראליות, וגם המסמך המכונן של חוקה ישראלית נדחה ונדחה..
מאיה: וגם בן גוריון עצמו לא היה להוט לעשות חוקה.
ניר קידר: ״החשש הגדול של בן גוריון לא היה מהמסמך עצמו של חוקה. הוא אמר חוקה זה רעיון טוב כשהחוקה היא טובה, אם היא החוקה היא רעה זה לא רעיון טוב. והוא אמר, אין לי ספק שהחוקה שתיווצר פה היא חוקה רעה.״
מאיה: וככה התגלגלנו להיום: מצד אחד אין לנו חוקה, מצד שני כן יש לנו סטטוס קוו אַמורפי, שאינו מוגדר עד הסוף, ואנחנו חיים אחד עם השנייה כבר 75 שנה.
אבי: ההחלטה על שליחת המכתב של הסטטוס קוו היא החלטה ממלכתית ממדרגה ראשונה. ההחלטה העמידה את המטרה העליונה – הקמת המדינה והאחריות כלפי העם היהודי – מעל השקפות ואמונות שונות של חלקי העם.
מאיה: בפרספקטיבה היסטורית, האחדות אפשרה את הקמת המדינה ואת ניהולה של מלחמת העצמאות, מערכה קשה וארוכה שאליה התגייסו כל אנשי היישוב.
אבי: מנגד, להחלטה הזאת היו מחירים ציבוריים שאת חלקם אנחנו ׳משלמים׳ עד היום..
מאיה: כבר בשנים הראשונות של המדינה האחדות האידיאלית הזאת קרסה למול סוגיות ערכיות שונות: עד כמה ניתן לקיים אוטונומיה בחינוך? האם ניתן לקיים נישואין אזרחיים? להוציא לפועל עבודות תשתית בשבת? לפתוח בתי קולנוע ומוסדות תרבות בכל ימות השבוע?
אבי: למעשה, בכל כמה שנים קמו ונפלו ממשלות סביב סוגיות ציבוריות העוסקות ביחסי דת וּמדינה.
מאיה: בן גוריון בחר שלא להטיל את כל כובד משקלו על הכרעה בענייני דת וּמדינה וכתוצאה מכך, הסוגייה ממשיכה ללוות אותנו, בין היתר, עד היום.
אבי: ומה אתם חושבים על זה? האם הסטטוס קוו עדיין רלוונטי בשנת 2023? יש לנו זמן להרהר בכך עד שנגיע לתחנה הבאה שלנו, מוזמנות ומוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות ובמענה על השאלות לדיון באתר.
מאיה: התחנה הבאה שלנו תהיה בגן העצמאות, במקום שבו דווקא כן הכריע בן גוריון, כאשר פקד על הפגזת אוניית המעפילים והנשק אלטלנה, באחד המבחנים הגדולים של המדינה הצעירה.
אבי: נתקדם לאנדרטת הטייסים ואנדרטת השלום בתצפית של גן העצמאות.
