מאיה: ברוכות הבאות וברוכים הבאים לשביל הממלכתיות! השביל הוא פרי יוזמה והפקה משותפת של בית בן גוריון ו-Ear Tzion. אנחנו מאיה ואבי, זוג שיוצר סיורים קוֹליים חינמיים במטרה להנגיש היסטוריה ותרבויות, ונלווה אתכם לאורך השביל.

אבי: הסיור בשביל הממלכתיות יארך כשעה ומורכב מתחנות שונות במרחב הצפון הישן של תל אביב הקשורות לתפיסתו האזרחית של דוד בן גוריון הקרויה תחת השם הכולל: ׳ממלכתיות׳.

מאיה: לפני שנתחיל ונבין מה זה המושג ממלכתיות ואיפה הוא פוגש אותנו ביומיום, נביט על הבית היפה הסמוך אלינו, עם התריסים החומים המוגפים והדגל בחזית, בשדרות בן-גוריון 17, בית בן גוריון. מוזמנות ומוזמנים לשבת על אחד הספסלים בשדרה היפה והירוקה מול הבית.

אבי: דוד ופולה בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ואשתו, החליטו לבנות כאן את ביתם הפרטי על שטח שהם רכשו מהקרן הקיימת בשנת 1931, כחלק משכונת פועלים.

מאיה: בצוואתו משנת 1973 כתב בן גוריון: ״ברצוני שביתי בתל אביב, והספרייה והרכוש שמצויים בו.. ישמשו כספרייה וכמכון למחקר תולדות הקמת המדינה..״. כשלוש שנים לאחר מכן, חוקקה הכנסת את "חוק דוד בן גוריון", שבו נאמר כי הבית יהיה פתוח לציבור, וישמש כמוזיאון לזכרו ולהנחלת מורשתו.

אבי: הבית הפשוט כולל ספרייה ייחודית עם כ-20 אלף ספרים במעל 30 שפות. אנחנו מזמינים אתכם להיכנס אליו בשעות הפתיחה ולהתרשם, הכניסה חינם!

מאיה: בשביל הממלכתיות, שבו נצעד היום יחד, אנחנו הולכים להעמיק בהגותו של בן-גוריון באמצעות הרחבה על סוגיות מורכבות שאיתן התמודד כמדינאי וכפוליטיקאי, כפי שנראה בשטח. תנו לנו להפתיע אתכם!

אבי: אז אולי נתחיל מהתחלה: מה היא בעצם ׳ממלכתיות׳?

מאיה: ממלכתיות היא למעשה תרגום חלקי של המושג הלועזי 'Statism', או ‘Statehood’ שזה בעצם עצמאות מדינית, אבל לא רק.

אבי: זה מושג שמייצג במובן מסוים את כלל המהלכים והמאפיינים של המדינה.

ניר קידר: ״אפשר להגדיר ממלכתיות כאיזה שהיא תודעה אזרחית, מה זה להיות אזרח במדינה דמוקרטית״

אבי: זהו פרופ׳ ניר קידר, נשיא מכללת ספיר ויו"ר קרן אייסף, אשר כתב מספר ספרים על הממלכתיות ‘הבן גוריונית’ וילווה אותנו במהלך הסיור.

ניר קידר: ״אחד הדברים שכרוכים באזרחות זאת ההבנה של החשיבות של הציבור, להיות חלק מציבור, של האינטרס הציבורי, ולתת לאינטרס הציבורי איזה שהיא משמעות חשובה, לא יותר מזכויות האדם הפרטיות אבל להבין את המורכבות של העניין כלומר, האדם הוא חיה חברתית כמו שאריסטו אמר ולציבור יש אינטרס. האינטרס הזה הוא לפעמים שונה מהאינטרסים של הפרט או של קבוצה מסוימת. אבל עצם זה שיש ציבור יש לו אינטרסים.."

מאיה: אז אם נחדד, בן גוריון התווה את המושג ממלכתיות כאיזשהו ניסיון לייצר תודעה אזרחית לאומית בחברה מאוד מגוונת, שאזרחיה הגיעו לאורך השנים ממעל למאה מדינות, דיברו בשפות שונות וקיימו אורחות חיים שונים.

אבי: וכדי להבין איפה ואיך הממלכתיות באה לידי ביטוי בחיינו היום, נצטרך לעבור לתחנה הבאה שלנו, ברחוב האחורי של בית בן-גוריון. שם, נתחיל להבין קצת יותר מה ניסה בן גוריון לעשות, באמצעות הרחבה על חוק החינוך הממלכתי, מהחוקים המהפכנים ביותר של מדינת ישראל.

מאיה: נתקדם לתחנה הבאה שלנו שתהיה בגן הפנימי ליד הכניסה של ספריית ניסטור, ברחוב לַסַל 7 .

אבי: בזמן ההליכה, מוזמנות ומוזמנים לעיין בשאלות לדיון ובקטעי ההרחבה באתר, המצורפים בכל תחנה. ועד התחנה הבאה: מה המשמעות בעיניכם להיות אזרחית ואזרח במדינה דמוקרטית?