מאיה: אנחנו עומדים עכשיו על טיילת תל אביב היפה וההומה. מזהים בסמוך אלינו פסל מאורך מברונזה? הפסל קצת נחבא על הטיילת ונמצא מתחת לפינת מצוק הכורכר.

 

אבי: הפסל, מעשה ידיה של האמנית דרורה דומיני, מציין את מקום הרצח שהסעיר את היישוב היהודי הצעיר בשנת 1933, רצח חיים ארלוזורוב.

 

מאיה: ארלוזורוב יצא לברלין בשליחות הנהגת היישוב כדי לנהל משא ומתן בעניין יהודי גרמניה ורכושם.

 

אבי: יש לציין כי מדובר בתקופה שקדמה לשואה ולמלחמת העולם השנייה וארגונים ציוניים רבים ניהלו שיח ומפגשים עם הממשלה הנאצית החדשה.

 

מאיה: המשא ומתן שניהל ארלוזורוב הוביל להסכם ההעברה בין השלטונות הנאציים לבין הסוכנות היהודית, כך שיהודי גרמניה יוכלו להגר לארץ-ישראל תמורת סכומי כסף וסחורות.

 

אבי: על רקע ההסכם, נמתחה ביקורת קשה מטעם מנהיגי תנועות הימין וארלוזורוב קיבל איומים על חייו.

 

מאיה: לאחר שובו מברלין, יצאו בני הזוג ארלוזורוב להליכה על הטיילת בערב שבת ובמקום בו אנו עומדים עכשיו, ארבו לבני הזוג שני גברים.

 

אבי: היום הטיילת התל אביבית מלאה בכל שעות היום והלילה, אך בשנות ה-30 המקום היה שומם למדיי בשעות הערב המאוחרות..

 

מאיה: אחרי שניהלו שני הגברים שיחה קצרה עם בני הזוג הם ירו בארלוזורוב שהובהל לבית החולים אבל נפטר כעבור כמה שעות..

 

ניר קידר: ״זה היה רצח פוליטי, לא סתם רצח פוליטי אלא של אחת הדמויות הבולטות ביותר ביישוב היהודי.. והמוכשרות ביותר .. ״

 

אבי: זהו פרופ׳ ניר קידר, אשר מלווה אותנו במהלך הסיור.

 

ניר קידר: "הוא היה.. אפשר לקרוא לזה מחזיק תיק החוץ של התנועה הציונית.. כלומר אותו האדם שבא במגעים עם המעצמות הגדולות ובין השאר גם עם גרמניה הנאצית סביב הסכם ההעברה של יהודי גרמניה והרכוש שלהם. יש אומרים שזאת הסיבה לרצח.״

 

מאיה: רצח ארלוזורוב ובעיקר הפצע שנפער בעקבותיו מייצגים את המחלוקות העמוקות שהיו בין אנשי היישוב, בין אלה שהתנגדו לעצם השיח עם גרמניה ובטח שלא להגיע להסכמים עמה, ובין כאלה שתמכו בניסיון להוציא כמה שיותר יהודים מגרמניה, לפני שהעניינים מידרדרים..

 

אבי: הפסל שסמוך אלינו, מורכב מתשעה חלקים דמויי דיונות חול המאורגנים אחד על השני. בראש הדיונה העליונה מציצה העיר שצמחה מהחול ומשקיפה על הים: העיר תל אביב. מזהים את הבניינים הקטנים למעלה?

 

מאיה: ובסמוך לפסל הוצבה גם פְּרוֹטוֹמָה, תבליט דיוקן של חיים ארלוזורוב, מעשה ידיו של הפסל משה ציפר.

 

ניר קידר: ״מה שהפך אותו להיות כזה זה האשמות בין השמאל לבין הימין.. אז בעצם .. הרצח הזה הפך לגורם מאוד מאוד מפלג פוליטית בארץ..״

 

אבי: פרשת רצח ארלוזורוב, שלא פוענחה עד היום, המשיכה להסעיר את הציבור בישראל שנים רבות לאחר הרצח. אנשי תנועת העבודה המשיכו להאשים את הרוויזיוניסטים הימנים ברצח פוליטי, ולעומתם אנשי המחנה הרוויזיוניסטי האשימו את אנשי תנועת העבודה בעלילת דם.

 

מאיה: וגם ועדת חקירה ממלכתית בשנת 1982, אחרי עליית בגין לשלטון, לא הרגיעה את הרוחות והפרשה צפה ועולה בכל פעם מחדש..

 

אבי: וועדת החקירה הייתה 50 שנה אחרי הרצח, כן?

 

מאיה: התעלומה עדיין מהווה פצע פוליטי פתוח בשיח הציבורי, אפילו שכל האנשים שהיו קשורים לסיפור אינם בין החיים..

 

אבי: ונקודה חשובה לפני סיום: למרות המחלוקות הגדולות בתנועה הציונית, המאבקים הפנימיים כמעט ולא הגיעו לשפיכות דמים, אך רצח ארלוזורוב אשר ככל הנראה יצא לפועל סביב מאבקי פנים ביישוב היהודי בשנות ה-30 ופרשת אלטלנה שעליה הרחבנו בתחנה הקודמת בגן העצמאות, מציגים את נקודות הקיצון שאליהן הגיע היישוב היהודי בסערת הימים והמאורעות.

 

מאיה: אל הפצעים הפתוחים בחברה הישראלית מתווסף כמובן רצח ראש-הממשלה יצחק רבין בשנת 1995 כאשר יהודי ימני קיצוני, רצח את רבין כדי לנסות למנוע את יישום הסכמי אוסלו עם הרשות הפלסטינית.

 

אבי: באופן מקרי, שדרות בן-גוריון מתחילות בכיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, במקום בו אירע הרצח, ומסתיימות בכיכר אתרים, סמוך למקום בו נורה ארלוזורוב.

 

מאיה: נקודות טרגיות אלה לאורך ההיסטוריה הציונית השפיעו ומשפיעות על השיח הציבורי והמערכת הפוליטית שלנו, ועל אף שהיו מעט מהן, אנחנו צריכים להביט עליהן בביקורת עצמית וללמוד מטעויות העבר.

 

אבי: עד התחנה הבאה, מה המשמעות החברתית והציבורית הרחבה של רצח פוליטי בעיניכם?

 

מאיה: נתקדם לתחנה הבאה שלנו על הטיילת לכיוון דרום, עד למפגש עם המדרגות העולות לכיכר אתרים.