הגדה של פסח, תשי"ב איילת השחר
כאשר מקלידים במנוע החיפוש של הספרייה "הגדה" עולות עשרים ואחת תוצאות חיפוש השולחות את המחפש או המחפשת להגדות שונות של פסח הנמצאות בספרייה.
הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר – הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך".
ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר – קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי.
בעקבות שינויים העוברים על העם היהודי לאורך הדורות, עבר אותו קובץ מדרשים שינויים חזותיים ותוכניים בקהילות השונות. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים, ואף כתבו אותה על קלף.
אחד המקומות בהם מתפתחת ההגדה של פסח היא התנועה הקיבוצית. אנשי העלייה השנייה בפרט, והתנועה החלוצית בכלל, הבינו שעל מנת לשמור על אחדות העם היהודי, יש להישען על כתפי המסורת והמורשת מבית אבא, אבל לשנותה שתתאים לאורך החיים שבנו בארץ ישראל. פסח היה החג המקורי הראשון שעוצב בקיבוץ, בגלל רעיונות המרד והשחרור הלאומי הקשורים בו. דוד בן־גוריון מספר על ליל סדר של תנועת 'השומר' בסג'רה בשנת 1910 כאחת השמחות הגדולות שידעה המושבה, עד שנגדעה בעקבות אירוע ביטחוני שארע לא רחוק משם.
לאורך השנים התפתחו הגדות שונות בקיבוצים שונים, לכל קיבוץ ניואנסים משלו. המשותף לכולן הוא החיבור של פסח לחג חקלאי, חג של התחדשות, של פריחה, של אביב. סיפור יציאת מצרים משולב יחד עם סיפור עונות השנה, הכמיהה למדינה, לשלום ולחיים שלווים.
אחד החוקרים העיקרים של ההגדה הקיבוצית בפרט והחגים בתנועה הקיבוצית בכלל, היה אריה בן-גוריון, אחיינו של דוד בן-גוריון, אשר גם תרם רבות לחיבורה של ההגדה של קיבוץ בית השיטה.
בהגדה של איילת השחר משולב סיפור יציאת מצרים בקטעי שירה המספרים את בוא האביב, ההתחדשות של הטבע וסיום הגשמים. בנוסף, מופיעים קטעי הגות של ברל כצנלסון בנושא שרשרת הדורות וחשיבותה של המסורת והמורשת: "מאבות אל בנים, דרך כל הדורות נמסר דבר יציאת מצרים… איזה יצר חירות עמוק טבוע בלב עם שיכל היה באביב ימיו ליצור יצירה גאונית כזאת ולמסור אותה מדור לדור". בנוסף, ישנו שיר של חיים נחמן ביאליק "קומו תועי מדבר" המדבר על אגדה על האנשים היוצאים ממצרים לפני הזמן ונקברים במדבר. השיר מתחיל בהתפרצות וכוח גדול ומסיים בסחף. סביב השיר עוד ישנה שאלה האם הוא מעודד לעשייה וחלוציות או שמא זהו שיר החוזה עוד מלחמות ומתים רבים במדבר של העם היהודי.
חלק נוסף בהגדה מוקדש כולו להקמת מדינת ישראל, לשמחה על הזכות לחגוג את חג הפסח כאזרחים שווים במדינה, למאבק עד ההגעה לרגע זה, ולרצון לחיות בשלום עם העמים מסביב.
במדף 069/B נמצאות עשרים הגדות נוספות. לכל אחת תוספת מיוחדת משלה, איורים הממחישים את חשיבותו של החג, טקסטים המזכירים את הפיכתנו לעם, שירים המדברים את בוא האביב, ספרים הממשיכים לספר מדור לדור את סיפור יציאת מצרים.
את ההגדה עורך בשנת 1952 דוד אלף, חבר קיבוץ איילת השחר, והוא מעניק אותה לדוד בן-גוריון בהקדשה אישית. יחד עם זאת הוא גם מאייר את ההגדה בטכניקה של תחריטים היוצרים הדפס על הנייר, וממציא פונט קליגרפיה מיוחד לכבודה. בשנת 2022, צוין בליל הסדר של קיבוץ איילת השחר את שנת ה-70 לקיומה של ההגדה.
