התערוכה 'יוצא לאור' מנערת לראשונה את האבק מעל פריטי הלבוש של דוד בן־גוריון ומדובבת באמצעותם את חללי הבית. הביטוי 'להחליף כובעים' מבטא שינוי תפקיד או נקודת מבט. הבגדים המוצגים מייצגים נקודות ציון שונות בביוגרפיה האישית-ציבורית של דוד בן־גוריון. מכובע טמבל ועד מגבעת טוקסידו (אחת מבין שתיים!), כל שינוי מסלול ותפקיד בחייו של בן־גוריון השתקף באימוץ לבוש ונראות אחרת. את הקפוטה החסידית שלבש בילדותו בפלונסק, החליף בבגדי הסטודנט בוורשה; את בגדי הסטודנט בבגדי מהפכן רוסי ואת בגדי החלוץ בבגדי סטודנט למשפטים טורקי. התערוכה מציגה בין חדרי הבית דמויות בגודל אמיתי ולבושות המקורי של מי שעיצב את המדינה בשנותיה המכוננות וכיצד לבוש משמש בה בעת כסמן חיצוני וככלי אישי להגדרה והצהרת זהות במעברי החיים.
התערוכה מבוססת על אוסף הלבוש הפרטי של דוד בן גוריון אשר אחרי "סדר פסח" נחשף לראשונה לקהל הרחב.
לבוש נוגע בשתי קצוות הקיום האנושי, בגוף הפרטי ובמערכת החברתית.
העדפות והבחירות אסטתיות חושפות בה בעת את הנטייה האישית ואת עולם הערכים והזהויות שלנו.
מלבוש טוקסידו דרך לבוש "אתא", הגרדרובה הפרטית של מי שעיצב את מדינת ישראל בשנותיה הראשונות(!) מעוררת לחיים את דמותו של דויד בן גוריון, מנהיג ענק בנעליים במידה 40
כל שינוי מסלול ותפקיד בחיי בן גוריון השתקף באימוץ לבוש ונראות אחרת.
את הקפוטה החסידית אותה לבש בילדותו בפלונסק החליף בבגדי הסטודנט בוורשה, את בגדי הסטודנט בבגדי מהפכן רוסי ואת בגדי החלוץ בבגדי הסטודנט למשפטים התורכי.
תערוכה זו מציגה את ארון הבגדים הפרטי של בן גוריון, דרך בדים וגזרות אנו מגלים את הפנים השונים של בן גוריון ואיך לבוש משמש כסמן חיצוני של תפקיד וככלי אישי להגדרת מעברים בחיים וזהות.
התערוכה כוללת שבע סצנות ומייצבי לבוש המתערבים בחללי הבית השונים ושוזרים זה לצד זה את הסיפור האישי של דוד בן גוריון עם הסיפור הציבורי של דמותו כמנהיג.
התערוכה מאפשרת הזדהות אישית מזה והעלאת שאלות מופשטות מזה בדבר תפקידו של מנהיג בכלל והמקום של לבוש בהביינת תפקיד זה בפרט.
השיטוט בתערוכה מזמן חוויית הצצה, גילוי, וחשיפה
