דוד בן-גוריון הוריש את ביתו בתל-אביב, על ספרייתו הענפה, למדינת ישראל על מנת שישמש כ"מוסד לקריאה, לעיון ולמחקר".
בן-גוריון היה ידוע כאוהב-ספר והתעניין בנושאים רבים. רשימת הנושאים הנכללים בספרייה מגוונת ומרשימה, והיא כוללת: טקסטים יוונים ולטיניים (מקור ותרגום), תולדות הדתות: יהדות, נצרות, אסלאם, 15 תרגומים של התנ"ך לשפות שונות, דתות ותרבויות המזרח הרחוק, פילוסופיה – עתיקה וחדשה (כ-60 ספרים על שפינוזה בשפות שונות), ונושאים אחרים. מספר השפות בהן כתובים הספרים מגיע לכ-11 שפות עתיקות ומודרניות.
בספרייה ספרים רבים המוקדשים לבן-גוריון ע"י מחבריהם ובחתימתם. בפינת העבודה שלו, ליד שולחן עבודתו, שמר בן-גוריון ספרים היקרים לו במיוחד: תנ"כים וספרי זיכרון לחללי מערכות ישראל שיצאו לזכר הנופלים ונשלחו אליו ע"י מוסדות ובני-המשפחות השכולות. בספרייה נמצאים ספרים שבן-גוריון רכש או קיבל בחייו. תכולת הספרים נשמרה כפי שהייתה.
לאחר פטירתו של בן-גוריון לא נוספו לספרייה ספרים חדשים, למעט אלו העוסקים בתולדות בן-גוריון, מורשתו ובפעילות המדינית והציבורית. סך הכל נמצאים בספרייה קרוב ל-20,000 כותרים, הכוללים 66 ספרים נדירים ו-41 ספרים שיצאו במספר עותקים מוגבל (עד 300).
היום הספרייה משמשת כמקום לדיונים, הרצאות, הקרנות סרטים ועוד.
באמצע שנות העשרים התארגנו 36 משפחות פועלים, כדי להקים שכונת מגורים כחלק מהעיר תל-אביב. התארגנות זו נקראה שכונת הפועלים א', ובין חבריה היו מזכיר ההסתדרות דוד בן-גוריון, מנהל חברת "סולל בונה" דוד רמז, הלל כהן מראשי "סולל בונה", דוד זכאי, מעורכי העיתון "דבר" ואברהם זברסקי מבכירי בנק הפועלים. לצידם היו עוד כשלושים פועלים ופקידים שכולם היו תושבי תל אביב.
עם השנים מתפתח האזור, מצפון לשדרות קק"ל, כיון שדרות בן-גוריון, נבנו שוכנות פועלים נוספות, ומדרום נבנו שיכוני עובדים. רבים מהדרים באזור שאז באמת היה הצפון של העיר תל אביב היו דמויות מפתח בנייתה של המדינה.
עד היום סיבוב בשכונת הצפון הישן טומן בחובו מפגשים היסטוריים ומפגשים תרבותיים מיוחדים.
אנחנו מזמינים אתכם לעשות סיבוב קצת אחר בשכונה שעזרה לעצב מאפיינים רבים בעיר תל אביב בפרט ובמדינת ישראל בכלל.
מרכז בן–גוריון יוקם בצמוד לבית בן–גוריון, ביתם הפרטי של דוד ופולה בן–גוריון, המשמש היום מוזיאון המאפשר נגיעה באירועים המכוננים בתולדות מדינת ישראל וכן מוקד לפעילות חינוכית וקהילתית. מדובר בפרויקט הייחודי והמרתק ביותר
הנוצר בישראל כיום.
ממשלת ישראל, באמצעות התכנית להעצמת תשתיות מורשת לאומית, נרתמה לרעיון
מרכז בן-גוריון מראשיתו והיא משתתפת במימון תהליך התכנון.
מרכז בן–גוריון יהפוך לאתר ביקורים לאזרחים, לתלמידים ונוער, לסטודנטים וחיילים,
ליזמים חברתיים, לתיירים וכן למנהיגי הקהילות היהודיות בחו״ל ומנהיגים מהעולם,
המודעים לחשיבותה ההיסטורית והעכשווית של מדינת ישראל.
חשיבותו של המרכז גדולה היום מאי פעם, שכן העם והחברה בישראל חיים בזמנים היסטוריים הגדושים בתהפוכות ושינויים, רווי איומים וסיכונים וגם עתירי פוטנציאל וסיכוי. מרכז בן–גוריון ישקוד על עיצובה של מפת דרכים ערכית ומעשית שתבטיח
ותבסס את החברה והמדינה שלהן בן-גוריון הקדיש את חייו.