ביקור בבית בן-גוריון
מבנה הבית
בית בן-גוריון נבנה בשנים 1930-1931 עם הקמתה של שכונת הפועלים הראשונה, שכונת פועלים א'. הבית נבנה על אדמת הקרן הקיימת לישראל. ככל הבתים שנבנו באותה שכונה, היה בן דירה אחת, ותכנן אותו המהנדס דוד טוביה ז"ל. מחיר הבית היה 350 לא"י. פולה ודוד בן-גוריון שילמו את הכסף בתשלומים.
הבית הורחב בשנת 1946, ושופץ שוב ב-1960. הבית שימש כביתם הקבוע של פולה ודוד בן-גוריון עד להתיישבותם בשדה-בוקר. אחר כך שימש כביתם, לסירוגין, עם צריפם בשדה בוקר, עד לפטירתו של דוד בן-גוריון ב-1973.
קומה א'
הקומה מכילה: חדר אורחים משפחתי ומטבח- בו סעד דוד בן-גוריון את ארוחותיו.
חדרה של רננה שימש במבצע סיני (קדש) ובמלחמת ששת הימים כחדר שינה ומקלט של דוד בן-גוריון. ממיטת חוליו בחדר זה קיים בן-גוריון בימים הראשונים של מבצע סיני את הקשר עם המטה הכללי וקיבל דיווחים מהמבצע.
חדרה של פולה בו שהה בן-גוריון לפי הוראות הרופאים בימיו האחרונים לפני שאושפז במרכז הרפואי על שם "שיבא".
קומה ב'
הקומה השנייה שימשה את דוד בן-גוריון בלבד. נמצאים בה חדר-שינה וארבעה חדרי ספריה.
הראשון בהם, שימש לו פינת עבודה (בחדר זה היה קיים קו טלפוני ישיר למשרד הביטחון בקריה בתל אביב). כאן היה עובד, כותב מכתבים, כותב ביומנו ומקבל אורחים וחברים. התייעצות נרחבת יותר היה מקיים בחדר השני ליד השולחן העגול. כל פריטי המגורים של פולה ודוד בן-גוריון נמצאים בבית במצב ובמיקום בהם היו בעת שגרו בו. נוספו המזכרות ותצוגות שנקבעו עם פתיחת הבית לקהל.
בשנת 1981 העמידה מדינת ישראל לרשות בית בן-גוריון את הבית השכן לו מצפון, ביתו של הלל כהן ז"ל, בהתאם לבקשתו. בבית הלל מוצגת תערוכת קבע על דוד בן-גוריון ומורשתו, ומתקיימים בו חוגי לימוד וכנסי עיון בנושאי מדינה וחברה.
הספרייה
ספריתו של דוד בן-גוריון בביתו בתל אביב מכילה קרוב ל-20,000 ספרים וכתבי עת, בשפות שונות (עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, לטינית, יוונית עתיקה, ספרדית ותורכית) ובמספר תחומים שונים:
א. עם ישראל וארץ-ישראל
תולדות התנועה הציונית (תנועת העבודה ופרוטוקולים של הקונגרסים הציוניים); ספרים העוסקים בחקר ארץ-ישראל ותולדותיה, מלחמות ישראל (מקום מיוחד תופסים הספרים לזכר חללי צה"ל ,שבן-גוריון קבע ליד שולחנו), פרסומי הממשלה והכנסת, ספרי תנ"ך בשפות שונות, מהדורות עתיקות וחדשות, וספרים בחקר המקרא.
ב. תרבות אנושית-כללית
תולדות העמים העתיקים, תולדות הפילוסופיה הכללית, כתבי פילוסופים שונים, במקור ובתרגום, היסטוריה כללית של ארצות שונות, היסטוריה צבאית, תולדות הדתות השונות בעולם, תרבות יוון העתיקה והתרבות ההלניסטית, בודהיזם ואיסלאם.
ג. ספרי עזר
אנציקלופדיות, מילונים וספרי עזר שונים.